למה
צריך גם תלמידי ישיבה?
כולנו
מרגישים שיש משהו חזק וגדול מאיתנו, חכמים רבים בעבר בהווה וכנראה גם בעתיד חיים
בתחושה שקיים כוח עליון איזה שהוא לא חשוב מה "כוח עלום מאיתנו" שהדתיים
נתנו לו שם : "אלוהים".
מעיון
ביקורתי בהיסטוריה אפשר להגיע למסקנות רבות,
1. אלוהים
כגורם חיצוני מושלם בלתי משתנה ושאינו צריך לעצמו דבר- יצר עולם.
2. בעולם הזה
הוא פינה מקום לאדם- והאדם מבחינתו יכול לממש או לא לממש את עצמו.
3. במידה
ואלוהים היה ממלא את העולם ומנווט את פעולתו באופן ישיר (כמו שחלק מהאנשים
חושבים)- הדבר היה פוגם ביכולת ההתפתחות של האדם, (ומפחית מגדולתו של אלוהים).
4. במקום להיות
מעורב באופן ישיר אלוהים מילא את העולם בחוקי הטבע שמכתיבים את פעולתו ונתן לאדם
את הבמה הזו (העולם שכפוף לחוקי הטבע) על מנת להגשים ולבטא את עצמו כראות עיניו,
החופש ניתן לאדם על לשון "הרשות נתונה".
5. ממש כמו
מורה או הורה כריזמטי שמפנה מקום לילד או לתלמיד על מנת שיוכל לבטא את עצמו ולא
מכתיב לו כל הזמן מה לעשות.
6. עמנואל
קאנט (הפילוסוף הגרמני חלק אף אומרים "הדגול") דיבר על הנומנה (הדבר
כלשלעצמו) ועל הפנומנה (הדבר שאנו תופסים בעולם) הנומנה הינה הדבר האמיתי , זו היא
ההבנה האלוהית שנמצאת מחוץ לגבולות העולם שניתן לנו, דבר שלא ניתן לאדם להגיע
אליו, מה שנותר לאדם זה להגיע לגבולות הנומנה, גבולות הטבע שניתנו לנו על ידי
אלוהים, הבנה של העולם הזה הנתון בגבולות הטבע היא ההבנה האבסולוטית שניתנה לאדם
ואותה לא ניתן לפרוץ.
7. האדם בוחר
כמה ואיך לפתח את עצמו במסגרת הבמה (העולם) ובמסגרת גבולות הטבע, שאיש לא יכול
לחמוק מהם ללא קשר לרמה ולהבנה אליהן הגיע.
8. נורא קל לאדם
או לקבוצת אנשים ללכת לאיבוד בהבנה ובאמונה בעולם זה עקב המגוון הרב של התופעות
שניתן לחזות בו.
9. האמונה
השגויה שהפנומנה היא הנומנה ושיש לנו אפשרות לשלוט בעולם באמצעות פעולות אמוניות
טקסיות כאלה או אחרות הינה העבודה הזרה שנולדה מתוך האמונה המונותיאיסטית הטהורה
בה התחלנו כולנו ביציאה מגן העדן.
10. הבלבול
גדול, כוכבים, עולם, טבע, ואני הקטן בתוך עולם זה, מפחיד..., הדבר הראשון שאדם חושב
ינסה לעשות בסיטואציה כזו הינו לחפש דרך להבין ולאחר מכן לשלוט בגורל שלו (ולא
חסרות דוגמאות לכך בעולם העתיק ובעולם החדש, ולצערי גם בעולם העתידי), לנסות לשבור
את הסיטואציה של חיים בתוך עולם (אמנם מופלא ומדהים) אך עולם מוגבל, מבלי יכולת
לפורץ את גבולות הטבע.
11. בדיוק כמו
השחקן בתיאטרון שככל שיהיה מבריק הוא עדיין משחק בהצגה , וההצגה תהיה מדהימה ומוצלחת
ככל שתהיה היא עדיין הצגה, קשה לאדם \ לכל אדם
לקבל הנחת עבודה כזו.
12. בעולם כזה
מגיעים אנשים מסוימים וכותבים מחזות, ויש אנשים שמשחקים תפקידים בהצגות, כגון דתות
ואמונות מסוגים שונים שאנשים מזדהים איתם ומשחקים בהן תפקיד, פוליטיקאים שמכתיבים
דעה והציבור נוהר אחריהם לבצע את דעתם, גורמים עסקיים שמכתבים לנו, מה נאכל?, מה
נשתה?,מה נלבש?, מה יהיה אידאל היופי שלנו?, איפה נגור... ובכלל כמעט כל ההחלטות
שלנו נשלטות עקב תפקיד שאנו ממלאים בתסריט שמישהו אחר (שהחלטנו במודע או לא במודע
לשחק בהצגה שלו) כתב.
13. אברהם
(אבינו) עשה ניסיון לחזור בחזרה לאמונה אמיתית טהורה, להעביר מסר לאלה שהסכימו
לשמוע שהאמונה בדברים שאנו רואים בעולם הינה אמונה בפנומנה (בתופעות ) ולא בנומנה
(בדבר האמיתי), האמונה הטהורה אינה דורשת מתווכים ופעולות טקסיות שכאילו משפיעות
בצורה כזו או אחרת על הדבר האמיתי (האלוהות).
14. הקהל
העברי שהלך אחרי אברהם איבד את דרכו במצרים והתחיל לחזור לדרך השגויה, מה היה חסר
באמונה שיצר אברהם? היו חסרים כללים, נהלים ודרך עבודה ממש כמו בעולם המודרני
המאמץ סביבת עבודה ונהלי עבודה כולל תוכנות ניהול ERP וכו', נהלים ברורים שמאפשרים המשכיות
ומונעים סטייה מהדרך.
15. משה החזיר
את העבריים לאמונה אך הוא הבין שללא נהלי
עבודה הם יחזרו בחזרה להאמין בתופעות, הרי קשה עד בלתי אפשרי להחזיק אמונה טהורה?!.
משה היה חכם מספיק בכדי לתת לאנשים כללים וטקסים מתוך מטרה לשמר אותם נאמנים להבנה
כל קיום שתי העולמות, עם ההבחנה הברורה שמה שאנו רואים ושומעים אינם הדברים
האמיתיים אלא רק הדברים ששולטים בחיים שלנו, אנו שחקנים בהצגה, העולם האמיתי נמצא
מחוץ לתיאטרון ואין לנו נגישות אליו, מטרתו של משה הייתה לגרום לנו להבין שבעולם
כזה אנו שחקנים ולהבין שהמחזה והטקסט כולל הבמאי אינם הדבר האמיתי, אלא הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים להגיע אליו
בעולם זה- גירוד של גבולות הידע להבין
שאני משחק תפקיד בהצגה ולא בעולם האמיתי, אדם שמתחיל להאמין בתפקיד שלו במחזה
ובבמאי כאילו הם הדבר האמיתי משול לפי עקרון זה לאדם העובד עבודה זרה.
16. הטקסים והמנהגים
הינם דרך לשמר אותנו עם ההבנה שיש משהו שהוא מחוץ לנו ושההבנה שלו אינה נגישה לנו,
ההיסטוריה הוכיחה שהבנה טהורה כזו (לאורך זמן) היא קשה מדי לרובנו לקליטה ומכאן הצורך
בטקסים ומנהגים.
17. המצוות
והחוקים שיצר משה בתורה נועדו לאפשר גם לדורות שיהיו אחריו (ללא המנהיג הכריזמטי)
לשמור אמונים לאמונה האמיתית הטהורה.
18. התוספת
המשמעותית של משה לאברהם הינה בכך שהוא החזיר את הציבור להבנה שאליה הגיע אברהם אך
בתורו הוסיף לה חוקים ומצוות על למנוע ממנה לדהות עם השנים וחילופי הדורות, משה
בנה את החוקים כך שיהיו חמישה חוקים בין אדם לחברו וחמישה חוקים בין האדם למקום-
נתן להם תוקף מקודש, וכך העניק לאמונה שחידש אלמותיות.
19. תלמידי
הישיבה מתחלקים לשניים, בור סוד שאינו מאבד טיפה ותפקידו לשמר את הידע האמונות,
המנהגים, הטקסים מדור לדור, הטקסים והמצוות לא נועדו לאף אחד אחר חוץ מאשר לנו
כאנשים (לא כולנו מגיעים לרמה הגבוהה הרעיונית ומצליחים לשמר את ההבנה על העולם
ללא קיום המצוות), לכן בעבור הרוב המכריע של האנשים המצוות הינן הדרך היחידה שלא
ללכת לאיבוד בעולם.
20. הסוג השני
של תלמידי הישיבה הינם המעין המתגבר שתפקידם לנסות ולקדם אותנו כקבוצה קרוב יותר
ויותר לגבולות ההבנה והטבע.
21. פעם בהרבה
זמן מגיע ענק בעל שתי התכונות ביחד ולוקח את גבולות הידע לכוון חדש.
22. תפקידם המקורי
של תלמידי הישיבה היה לשמר את המצוות והידע מהתורה באופן דידקטי שאינו מאפשר
הרהורי כפירה, הם מצידם מוותרים על מה שיש לעולם להציע במטרה לשמר ידע ולהיות מעין
מגדלור שעובר מדור לדור ושומר על האוניות ששטות בים תפקיד הישיבה איפה הינה להרחיב
את בסיס הידע האנושי וכן להיות בית הגידול ממנו יצמח המעיין המתגבר הבא שיקדם
אותנו, בדיוק כמו שהאקדמיה נועדה להיות מקום לשימור ידע והרחבת ידע על ידי יחידי
סגולה שיגדלו בו.
23. בעולם
המודרני בו אנו חיים היום יש מנגנוני שימור והעברת ידע רבים ונרחבים המסוגלים לתת
מענה אלטרנטיבי לאקדמיה ולישיבות, כך שתפקיד מסורתי זה ניתן להשגה באמצעים רבים
ומגוונים.
24. בעולם
המודרני בו אנו חיים אין כבר צורך בטקסים והמצוות על מנת לשמר אותנו על המסלול
האמוני, אנו יודעים (או אמורים לדעת) שלכוכבים ולאיתני הטבע אין משמעות כגורמים
עצמאיים מחליטים אלא שהם נמצאים בתוך המסגרת שאנו כפופים לה ואינם חיצוניים לה,
לשמש ולכוכבים אין רצונות משלהם שאנו יכולים להשפיע עליהם ולפיכך אנו חופשיים לפתח
אמונה טהורה ובלתי אמצעית בדיוק כפי שהיה בתקופת אברהם.
25. נותרו אם
כן שתי שאלות פתוחות,
-
האם
ולשם מה אני צריך את הטקסים והמצוות בעולם הנוכחי בו אנו חיים?
-
האם המנגנון המבוסס על תלמידי ישיבה
נידרש על מנת להעביר את הידע מדור לדור?
26. השאלות
רלוונטיות גם לעולם החילוני המטפח אקדמיה בדיוק לשם אותן מטרות, כולל המטרה האם המנגנון
הקיים (ישיבות\ אקדמיה) משרת את התקדמות הידע או את המנגנון עצמו?
27. שימור הידע
והעברתו יכולים להיעשות היום בדרכים נוספות, המצוות והטקסים כאמצעי לשמר אותנו
מאמונה באיתני הטבע אינה נידרשת גם היא, נותר אם כן רק נושא בית הגידול למעין
המתגבר הבא, איש איש בתחומו שינסה לפרוץ את גבולות הידע בכל תחום אפשרי, מדע,
אומנות, פילוסופיה, אמונה..., והשאלה הנשאלת היא האם הישיבות לעולם הדתי והאקדמיה
לעולם המדעי מקיימות תפקיד היסטורי זה שהוטל עליהם או שהן מעכבות את ההתפתחות.
28. גם מי
שחושב שהתשובה היא חיובית ושאלה המקומות האופטימליים לגידול דור פורצי הדרך הבא,
חייב להסכים שהכול תלוי במינון ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה